בריחת שתן היא אובדן בלתי רצוני של שליטה בשלפוחית השתן, המוביל לדליפה לא מכוונת של שתן. זהו מצב שכיח המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. ישנם מספר סוגים של בריחת שתן, לכל אחד מהם גורמים ומאפיינים שונים.
בריחת שתן במאמץ מתרחשת כאשר פעילויות גופניות כגון שיעול, התעטשות, צחוק או פעילות גופנית מפעילה לחץ על שלפוחית השתן וגורמת לדליפה. זה נובע לעתים קרובות מחולשת שרירי רצפת האגן או סוגר השופכה שנפגע, בדרך כלל כתוצאה מלידה, הזדקנות או ניתוח.
בריחת שתן דחופה, הידועה גם בשם פעילות יתר של שלפוחית השתן, מאופיינת בדחף פתאומי ועז להשתין ואחריו דליפה לא רצונית. זה נגרם לעתים קרובות על ידי התכווצויות לא רצוניות של שרירי שלפוחית השתן ויכול להיות קשור למצבים נוירולוגיים כגון מחלת פרקינסון או טרשת נפוצה, כמו גם זיהומים או חומרים מגרים בשלפוחית השתן.
בריחת שתן מתרחשת כאשר שלפוחית השתן לא מתרוקנת לחלוטין, מה שמוביל לטפטוף תכוף או קבוע של שתן. זה יכול להיות בגלל חולשת שרירי שלפוחית השתן, נזק עצבי או חסימות כמו ערמונית מוגדלת אצל גברים.
בריחת שתן תפקודית קשורה לליקויים פיזיים או קוגניטיביים המונעים גישה בזמן לחדר האמבטיה, כגון דלקת פרקים או דמנציה.
הטיפול בבריחת שתן משתנה בהתאם לסוג וחומרת המצב. גישות שמרניות כוללות תרגילי רצפת אגן (Kegels) לחיזוק השליטה בשלפוחית השתן, אימון בשלפוחית השתן ושינויים באורח החיים כגון הפחתת צריכת קפאין ונוזלים. תרופות יכולות לסייע בניהול תסמינים של פעילות יתר של שלפוחית השתן או בריחת שתן במתח.
במקרים חמורים יותר, ייתכן שיהיה צורך בהתערבויות רפואיות. אלה יכולים לכלול פיזיותרפיה, ביופידבק, גירוי עצבי או פרוצדורות כירורגיות לתמיכה בשלפוחית השתן או השופכה.
בריחת שתן, למרות שכיחה, ניתנת לטיפול. התייעצות מוקדמת עם ספק שירותי בריאות יכולה להוביל לאסטרטגיות ניהול יעילות, לשפר הן את הנוחות הפיזית והן את איכות החיים.
לפרטים נוספים מוזמנים לפנות למרפאות בטר לייף.
