בריחת שתן היא חוסר יכולת לשלוט על שלפוחית השתן.
כתוצאה מכך נגרמת דליפה בלתי רצונית של שתן במצבים שונים ובדרגות חומרה שונות. זוהי בעיה שכיחה שכ-30% מהאוכלוסייה סובלת ממנה בשל סיבות שונות (שנפרט בהמשך).
בריחת שתן שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים – 51% – 25% מהנשים אל מול 11%-3% מהגברים.
שכיחות התופעה עולה עם הגיל הן בקרב נשים והן בקרב גברים.
בריחת שתן משפיעה לרעה על איכות חייהם של הסובלים ממנה ומעוררת בושה וחוסר נוחות ניכר. בשל כך, חלק גדול מהסובלים ממנה אינם פונים לקבלת עזרה.
אולם, חשוב לדעת, שבריחת שתן ניתנת לטיפול וניתן לנהל איתה חיים מלאים ופעילים.
ישנן דרכים מגוונות ואפשרויות שונות לטפל בה וכך לשפר במידה ניכרת את איכות החיים של הסובלם מבעיה זו.
על המצבים השונים הגורמים לבריחת שתן והפתרונות המוצעים לכך – בכתבה הבאה.
השפעתה של בריחת השתן על איכות החיים
גבר או אישה הסובלים מבריחת שתן חשים הגבלה רבה בפעילויות שהן יכולים לבצע. כל תנועה חזקה במיוחד, התכופפות, מעבר משכיבה לישיבה, שיעול או עיטוש טומנים בחובם פוטנציאל של דליפת שתן לא רצויה.
לכן, קיימת אצלם דאגה בלתי פוסקת מאותה דליפת שתן.
במקרים שבהם אין שירותים קרובים שיאפשרו להם להתפנות, לפני שקורת הדליפה, הם חשים לחץ וחרדה.
עם הזמן, החששות והבושה מצמצמים את תפקודם וכך נוצרת ירידה משמעותית באיכות החיים שלהם והשפעה שלילית על בריאותם הנפשית והפיזית. מצבם הנפשי הקשה אף עלול להגביר את תפיסתם השלילית לגבי הבעיה.
הסובלים מבעיה זו מעדיפים פעמים רבות להישאר בבית ולהימנע ממפגשים חברתיים ולא להסתכן "בתאונה" מביכה מול אנשים מסביבם. מחקרים חשפו שקיים קשר בין דיכאון בשל איכות החיים הירודה לבין בריחת שתן. הממצאים חשפו, כי אנשים צעירים נטו יותר לחוש דיכאון כאשר סבלו מבריחת שתן, משום שבעיניהם זוהי בעיה של קשישים או של נשים אחרי לידה.
במחקר שנערך בקרב יותר מ-1,500 אנשים באוסטרליה, 71% מהם דיווחו שבריחת השתן מפריעה להם להרגיש בטוחים בחברה. הגורמים שנמצאו הבעייתיים ביותר היו: מבוכה מהריח, הרגשת מצוקה ותחושה "שהם לבד בהתמודדות עם הבעיה" ותחושה של חוסר אטרקטיביות למול המין השני.
אחת הפגיעות באיכות החיים מתבטאת בחיי המין – הסובלים מהבעיה מקיימים יחסי מין רק לעתים רחוקות וחשים נבוכים ולא בטוחים בסיטואציה האינטימית.
אנשים מבוגרים, בעיקר, נוטים יותר להשלים עם בעיית בריחת השתן משום שהם חושבים שהיא חלק טבעי מההזדקנות ואין מה לעשות כדי להקל על המצב.
אולם, חשוב לדעת, שניתן לטפל בבריחת שתן ואף לרפא אותה.
עם קבלת עזרה ניתן להגיע למצב שבו דליפת השתן לא תשלוט עוד בחייהם.
אך, כדי לעשות משהו בנידון, חייבים אנשים אלו לשתף את בעייתם עם הגורמים הטיפוליים ולא להסתירה.
בריחת שתן אחרי לידה
נשים רבות חוות לאחר הלידה שינויים בחוזק השרירים ששולטים על דליפת שתן המתבטאים במתן שתן, דליפתו ובהפרעות בחיי המין.
הפגיעה בשרירים עלולה להיגרם כתוצאה מלידה ממושכת, לידה שבה היה שימוש במכשירים (כמו לידת וואקום), לידה מרובת עוברים ועוד.
עוד במהלך ההיריון, מופרשים בגוף הורמונים שגורמים לרפיון שרירים כדי שיהיה מקום לבטן לגדול. לכן , גם במרוצת ההיריון חלק מהנשים כבר סובלות מדליפת שתן.
במהלך הלידה, כאשר ראש התינוק יוצא החוצה, נוצר מתח רב על שרירי האגן. גם החתכים או הקרעים שנוצרים באזור שלפוחית השתן מוסיפים לחומרת הבעיה.
לקריאה נוספת על בריחת שתן אחרי לידה
השמנת יתר ובריחת שתן
עודף משקל מגדיל את הסיכוי לדליפת שתן משום שקיים משקל עודף באזור הבטן הלוחץ על שלפוחית השתן. ירידה במשקל יכולה לעזור משמעותית בבעיית בריחת השתן משום שהיא מקטינה את הלחץ על השלפוחית.
חשוב לציין, כי אם אישה או גבר מעוניינים להוריד ממשקלם בשל בעיה זו, עליהם להתייעץ על הדרך הנכונה לירידה במשקל עם גורם מקצועי ולעשות את התהליך באופן הבטוח ביותר.
ככל שירדו במשקל, כך ירד הסיכוי לדליפת שתן. מחקרים מצאו שאפילו ירידה של 5% מהמשקל, מפחיתה משמעותית את תסמיני בריחת השתן.
בנוסף לכך, גם הימנעות מקפאין שהינו חומר משתן, יכולה לעזור אף היא בתהליך.
במקרים קשים של השמת יתר יש צורך בניתוח כדי להקל על תסמיני בריחת השתן.
להמשך קיראה על הקשר בין השמנת יתר לבריחת שתן
בריחת שתן אצל גברים
בריחת שתן אצל גברים שכיחה יותר בגיל מבוגר: בין 10% ל-20% מהגברים בני 65 ומעלה סובלים מבעיה זו בתדירות וברמות חומרה שונות.
אצל גברים צעירים התופעה פחות שכיחה ומתבטאת בכ- 5% מהם.
שלפוחית השתן של הגברים נראית כשק וכוללת 3 שכבות: קרום רירי שמאפשר לשלפוחית להתרחב כשמצטבר בה שתן, שרירים אורכיים שמתכווצים בזמן מתן השתן ומעטפת סיבית.
השתן יוצא מהשלפוחית דרך השופכה, שנראית כצינור עם סוגר שדרכו שולט הגוף בתזמון של שחרור השתן.
במצב שבו השלפוחית מלאה, תאי העצב המצויים בסוגר מייצרים תחושת לחץ השולחת את הגבר לרוקן את השלפוחית. לעיתים נוצרת תחושת דחיפות מוטעית בגלל ירידה ביכולת לעכב את פעילות השלפוחית.
הסוג שני של בריחת שתן אצל גברים נוצר כתוצאה מהתמלאות יתר של השלפוחית, כשקיימת פגיעה במנגנון האיתות על כמות השתן בשלפוחית. הגבר אינו חש שהשלפוחית מלאה וכתוצאה מכך, עלול השתן לדלוף בזמן ובמקום לא מתאימים.
לעיתים קיים אצל גברים סוג של בריחת שתן הדומה לזו של הנשים הנובעת מחולשת שרירי רצפת האגן. בעיה זו נפוצה בעיקר אצל גברים שעברו ניתוח או פעולה כלשהי באזור או נוטלים תרופות לערמונית מוגדלת.
לקריאה נוספת על בריחת שתן אצל גברים
מהם תרגילי קיגל?
תרגילי קיגל הם תרגילים ייעודיים שמטרתם לחזק את שרירי רצפת האגן, לתמוך ברחם, בשלפוחית השתן, במעיים ובפי הטבעת.
תרגילי אלו מתבססים על השיטה של כיווץ ושחרור השרירים כדי לחזקם. בעת לימוד התרגילים מוקדש זמן ללימוד מבנה השרירים האחראים על הסוגרים ומיקומם, כדי שהכיווץ והשחרור יתבצע כהלכה ובהתאם למבנה שלהם.
את תרגילי קיגל ניתן לבצע גם במהלך הריון וגם לאחר הלידה. במידה והם נעשים בהריון הם מכינים את רצפת האגן ללחצים הפיזיים שמתרחשים בעת השלבים המאוחרים של ההיריון ובמהלך הלידה.
תרגילי קיגל יכולים למנוע צניחת רחם אצל נשים ואף לסייע בטיפול במידה וצניחת הרחם כבר קרתה.
לגברים הם יכולים לסייע במקרי כאב בבלוטת הערמונית, בנפיחות כתוצאה מערמונית מוגדלת ובדלקת בלוטת הערמונית. כמו כן הם יכולים לסייע במניעת שפיכה מוקדמת.
ניתן להיעזר בתרגילי קיגל גם לצורך טיפול מניעתי נגד בריחת שתן אצל גברים ונשים.
חלק מהתרגולים כוללים החזקת שתן, האטת או עצירת זרימת השתן ומניעת עשיית צרכים.
את התרגילים ניתן לבצע בכל תנוחה, אולם למתחילים מומלץ לבצעם בשכיבה.
הם קלים לביצוע וניתן לתרגל אותם בכל מקום מבלי שהסביבה תהיה מודעת לעצם התרגול.
חיזוק רצפת האגן
רצפת האגן כוללת שרירים ורקמות חיבור התומכים באיברי האגן. כל אלו יוצרים יחד מעין ערסל גמיש בחלקו התחתון של האגן.
מעל "הערסל" מונחים איברי האגן – שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת.
תפקידיהם של שרירי רצפת האגן:
– הפעלה של רפלקסים המאפשרים שליטה על הצרכים (אגירת וריקון)
– סגירת הסוגרים על ידי כיווץ בזמן עלייה בלחץ תוך בטני (בעת צחוק, עיטוש, שיעול)
– הרמה של איברי האגן ופיקוח על מנח נכון בזמן פעילות ומנוחה
– תמיכה ברחם במהלך היריון.
חולשה של שרירים אלו עלולה לגרום לבעיות כגון:
– תחושה של דחיפות במתן שתן
– תכיפות במתן שתן
– בעיות שליטה על הסוגרים
– צניחת איברי האגן
כיווץ יתר של שרירים אלו עלול לגרום לבעיות כגון:
– צריבה בעת מתן שתן
– עצירות
– וואגיניסמוס
בתרגול שרירי רצפת האגן מרבים להשתמש בדימוי בדימוי המעלית:
סגירת דלת – כיווץ השרירים
מעלית עולה ויורדת – העלאת רצפת האגן ואיברי האגן מעלה ולאחר מכן הורדתם למטה עד קבלת מצב מאוזן
פתיחת דלתות המעלית – שחרור השרירים
אם מעוניינים להרים משקל כבד, חשוב לכווץ את שרירי רצפת האגן ואת השרירים בבטן התחתונה ורק אז להרים את המשקל.
מומלץ גם בזמן פעולת מעיים להימנע ממאמץ ומלחץ על שרירי פי הטבעת. לכל גבר או אישה, גם אם אינם סובלים מבריחת שתן, חשוב לתרגל את שרירי רצפת האגן מדי יום.
